תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
חברת החשמל משלמת ליצרני חשמל סולארי על בסיס קריאת מונה שהיא מבצעת בין מועדים מוגדרים מראש ממש כמו שהיא קוראת את מונה הצריכה שלכם בשגרה. במידה ואתם אנשים פרטיים וביצעתם הגדרה של הוראת קבע מולם יבוצע תשלום אוטומטי לחשבון הבנק שאת פרטיו סיפקתם במהלך התהליך. במידה ואתם מוגדרים כיישות משפטית אחרת כמו חברה בע"מ או עוסק מורשה, חברת החשמל תשלח לכם לאחר קריאת המונה "המלצת חשבון" ולאחר מכן, תדרשו להוציא חשבונית עבור הסכום לתשלום בתוכנה שנקראת ניפנדו.
נתחיל מהשורה התחתונה: מערכת סולארית לא מהווה סכנה. תחילה, נבדיל בין סוגי קרינה שונים על בסיס אורכי גלים. בחלוקה גסה מתייחסים לגלים בספקטרום האלקטרומגנטי בתדרים נמוכים כקרינה בלתי מייננת ולגלים בתדרים גבוהים כקרינה מייננת.
נחלק את המערכת הסולארית לפי רכיביה כדי להבין יותר:
ראייה להתפתחות התחום בנושא הקרינה – בחודש יולי 2022 יצא צו של המשרד להגנת הסביבה (צו הקרינה הבלתי מייננת) אשר מגדיר כי "מיתקן פוטו-וולטאי שהספקו המותקן הוא עד 1 מגה-וואט, כאשר רכיב המערכת ההופך זרם ישר לזרם חילופין מרוחק לפחות 0.5 מטר ממקום שבו שוהים בני אדם דרך קבע" אינו נדרש היתר קרינה. כנ"ל הדבר למתקני אגירה עד 10 קילוואט.
בישראל נהוג להסתכל על טווח של 25 שנים בתכנון ההשקעה. יש לכך מספר סיבות למשל החוזה מול חברת החשמל הינו ל-25 שנים וגם מרבית רכיבי המערכת מגיעים עם תוקף אחריות למשך זמן ממושך.
לאור טווחי האחריות שהוצגו ניתן להבין כי המערכות נחשבות אמינות ובעלות אורח חיים ארוך מעבר להחזר ההשקעה.
חד משמעית כן! המערכת מייצרת חשמל גם בחורף. תנאי קרינת השמש בישראל טובים למדי, אומנם התפוקה של כל פנל סולארי בחורף תהיה נמוכה בכ-30-50% מהתפוקה בקיץ. חשוב להבין כי אנו מתכננים את המודל העסקי לפי הסתכלות שנתית ולא חודשית. למרחיקי לכת ההבדלים העיקריים בין חודשי החורף לקיץ הם זווית מיקום השמש (יש הבדלים של כ-60 מעלות), כמות שעות אור יומית ותנאי מזג אוויר המאפשרים פגיעה של קרני אור בפאנלים הסולארים.
יש מספר אפשרויות למימון מערכת סולארית.
נתחיל בכך שהבנקים אוהבים לתת מימון עבור השקעה סולארית. הם רואים בהשקעה זו יציבות וביטחון ביכולת הלקוח להחזר המימון.
כמובן, התנאים עשויים להשתנות בין לווה ללווה אך באופן כללי ניתן לומר שתנאי המימון אמורים להיות אטרקטיביים.
אפשרות נוספת – אתם תביאו את הגג ואנחנו נביא את כל השאר! יש לך גג הגדול מ-300 מ"ר? אנחנו נממן, נתכנן, נתקין ונתחזק את המערכת ואת/ה? תמשיכו בשגרת החיים ותקבלו כ-70% מהרווחים!
בשנת 2016 חוקק החוק לעידוד השקעה באנרגיה מתחדשת. החוק קובע שאם את/ה אדם פרטי תקבל פטור ממס הכנסה עד ל-24,000 ש"ח בשנה ואם תחצה את הסכום תשלם 10% מהשקל הראשון עד תקרת הסכום כ-100,000 ש"ח בשנה.
במידה ואדם בונה על ביתו הפרטי אך הוא רשום כעוסק מורשה, התהליך מחייב בדיווח ע"י הגשת חשבוניות. עם זאת, בדו"ח השנתי הכנסות אלה הולכות לסעיפים מיוחדים שאינם חייבים במס (כמו שכר דירה). במצב זה, תקבל מע"מ על הסכום.
במצב בו אדם רשום כעוסק פטור, הוא יקבל את אותן הטבות כפי שתואר לעיל אך חשוב לשים לב! במידה והכנסות המערכת יעלו על תקרת ההכנסה לעוסק פטור הוא עשוי להפוך לעוסק מורשה ואנו ממליצים לתת את הדעת על כך.
במידה ואתה מקים מערכת על העסק, את\ה תרשמו את ההכנסות מהמערכת כמו כל הכנסה. במצב זה, תוכלו להזדכות על המע"מ, תוכלו לרשום אותה כהוצאה מוכרת וגם תקבלו פחת מואץ בשיעור של 25% בשנה.
למרות מה שרשמנו עבורכם פה, איננו יועצי מס ולכן ממליצים לכם לבדוק את הדברים מול רו"ח.
ההתקנה הפיזית על הגג לוקחת ימים בודדים עד חודש (תלוי בגודל הגג) התהליך כולו אורך מעט יותר מ-6 חודשים, התהליך אינו דומה בין פרויקט לפרויקט זאת לאור העבודה מול סניפי חברת חשמל שונים ו/או עבודה בלוחות זמנים שונים בתחנות הבירוקרטיות לאורך התהליך לרבות רישום לאסדרה, פתיחת הזמנה בחח"י, קבלת אישור כניסה למכסה, רישוי והאישורים הדרושים מול חברת החשמל ודיווחים למשרד האנרגיה והוועדה המקומית (מסמכי סנכרון).
חשוב להזכיר! אנחנו דואגים לכל הביורוקרטיה מא' ועד ת'.
טופס 4 מהווה את אחד האישורים הסופיים בתהליך בנייה של מבנה חדש בסוף תהליך הבניה, בעל/ת היתר הבנייה מגיש בקשה לקבלת טופס 4 מהרשות המקומית על מנת לחברו לתשתיות כמו מים, חשמל וטלפון. על מנת לקבל מהועדה המקומית בעל/ת ההיתר יצטרך להגיש מסמכים שונים בהתאם לחוק לקבל היתר האכלוס למשל: בדיקת התאמה בין ההיתר לבניה בפועל, אישור מהנדס לעמידה בעומסים, אישור בדיקת תקינות הבטון בשלד המבנה ועוד מסמכים שונים.
אנחנו ממליצים בחום לבצע ביטוח מתאים למערכת סולארית תחת ביטוח המבנה כנגד הסיכונים המקובלים, לרבות למבנה שעליו מותקנת המערכת ולכל צד שלישי.
באופן כללי, לצד אחריות ארוכת טווח לרכיבי המערכת חשוב לבטח את המערכת הסולארית שברשותכם עבור מקרים כגון, נזקי מים ופגעי מזג אוויר, שריפה, פגיעה בזדון וכיו"ב.
במידת הצורך נשמח לתת ייעוץ והפניה לגורם מבטח.
ניתן לבנות מערכת סולארית כמעט על כל סוג גג למעט גג הבנוי מאסבסט.
אנו נתמקד בשלושה סוגי גג מוכרים: רעפים, בטון ואיזכורית (פאנל מבודד).
במידה ואת/ה בעל גג הבנוי מחומר אחר נשמח לבחון באופן פרטני את ההיתכנות להקמת מערכת סולארית אצלך.
גג רעפים
כאשר מעגנים מערכת סולארית לגג רעפים, למעשה מחברים את יסודות הקונסטרוקציה לקורות עליהם מונחים הרעפים. עוגנים יעודיים מברזל, בצורה של S, מתיישבים על גבי רעף, בינו לבין הרעף שמעליו ומאפשרים עיגון אל הקורה עליו יושב הרעף. בצורה זו המשקל של המערכת יושב על הקורות ולא על הרעפים כדי לא להפעיל משקל על הרעפים. גם מפנ
י כוח קינטי של רוח החיבור הזה מגן, שכן העוגנים מחוברים אל מבנה הגג ולא אל הרעפים עצמם. על גבי העוגנים מתחברות הקושרות, היושבות לרוחב הגג ועליהם מחוברים האופטימייזרים והפאנלים הפוטו וולטאים, שמתחברים באמצעות מחברים יעודיים. באופן החיבור הזה מובטח איטום הגג ועומסי המשקל מופעלים על קורות הגג ולא על הרעפים עצמם.
גג בטון
גגות שטוחים לרוב מצופים ביריעות ביטומניות לשם הבטחת האיטום שלהם. כדי לשמר את האיטום, הקונסטרוקציה של המערכת הסולארית לעולם לא תחובר בברגים או כל דרך חודרנית אחרת ישירות לגג. מהסיבה הזו, הדרך האידיאלית להתקנת מערכת סולארית על גג שטוח היא באמצעות בלוקים יצוקים (מזכירים אבני שפה) המונחים לאורך ורוחב יסודות הקונסטרוקציה. כל בלוק מונח על גבי פיסה חתוכה של יריעה ביטומנית, המשמשת להגנה על היריעה שאוטמת את הגג. הבלוקים נושאים את משקל המערכת וגם משמשים כמשקולות המונעות את התרוממות הקונסטרוקציה כאשר יש רוחות חזקות. מבנה הקונסטרוקציה מורכב ממשולשים הנותנים למערכת הסולארית את הזווית בהתאם לתכנון המערכת, על המשולשים מונחות הקושרות שעל גביהן יחוברו הפאנלים והאופטימייזרים.
גג איזכורית
אופן הקמת הקונסטרוקציה על גגות מתכת זהה עבור כל סוגי ועוביי הגגות. גם אם מדובר בסנדוויץ של מתכת וקלקר (פאנל מבודד) וגם אם בגג מתכת בעוביים שונים. כאשר מעגנים את קונסטרוקצית האלומיניום של המערכת הסולארית, מבצעים את חיבור הברגים אל קונסטרוציה המתכת של הגג (אל הפטות עליהן מונח הגג). בצורה זו מבטיחים את העמידות בעומסי המשקל והרוח. את ההברגות מבצעים עם ברגים יעודיים האוטמים את חור ההברגה מכוח החיבור, כמו כן בכל נקודת הברגה מניחים גומיית איטום לשם הבטחת האיטום בחיבורים. בסיסי הקונסטרוקציה מתחברים אל הגג לאורך הפטות, ועל הבסיסים נבנים המשולשים כדי לספק זווית רצויה למערכת, בהתאם לתכנון. על המשולשים מונחות הקושרות שעל גביהן יחוברו הפאנלים.
אחד הפרמטרים החשובים שאנו בוחנים הוא גודל הגג ואופן בנייתו (מפלסים, חומות, אובייקטים וכיו"ב) שכן, הבנה זו תאפשר לנו לכמת כמה לוחות סולאריים ניתן להתקין על גג המבנה.
אנחנו ממליצים על שטח של לפחות 70 מטר רבוע גג פנוי.
באופן גס, ניתן לומר שעל כל 7.6 מ"ר ניתן להתקין מערכת בהספק של 1 קילו וואט.
אנחנו ממליצים על מערכת של 8 קילו וואט ומעלה על מנת לראות החזר השקעה ותשואה ראויים.
כל קילו-וואט הספק מותקן, מיצר בממוצע כ-66 ש"ח בכל חודש.
בישראל תנאים מהטובים בעולם לייצור חשמל מאנרגית השמש אך כדי ליהנות מפירות אלו יש צורך לבצע תחזוקה שוטפת למערכת אשר תבטיח ייצור אופטימלי כפי שתיכננתם כשיצאתם לדרך וכן, תמנע בלאי ותקלות בפאנלים לאורך זמן.
המערכת כאן ולהרבה זמן! במרוצת השנים יצטברו על הפאנלים לכלוכים שונים כגון לשלשת ציפורים, אבק, שומנים, אבק ופיח.
בעקבות כך, החל מעונת האביב, מומלץ לנקות את המערכת הסולארית בשל האבק והחול שמתפזרים ביתר קלות. תדירות השטיפות המומלצת נעה בין 2-6 פעמים בשנה. שימו לב, למיקום המערכת, התנאים הסביבתיים בקרבתה (מפעלים, רפתות וכיו"ב).
על מנת לממש את האחריות היצרן של הפאנלים במידת הצורך, יצרני הפאנלים דורשים כי יתבצע טיפול נאות לאורך התקופה הכולל:
ניקיון המערכת כמו המערכת הסולארית עצמה דורש טיפול מקצועי ע"י אנשי מקצוע בעלי ניסיון, ציוד מתאים ואישורי הבטיחות הנדרשים. אנו ממליצים להתייחס לתחזוקת המערכת הסולארית בחשיבות המתאימה.
פרינרג'י מספקת ללקוחותיה שירות תחזוקה שנתי וליווי צמוד לטובת תפעולה תקין לאורך השנים.
אחת השאלות הפופולאריות שאנו נשאלים. לצערנו הרגולציה בישראל לא מאפשרת להמשיך את פעילות הייצור של המערכת הסולארית בזמן הפסקת חשמל. הסיבה לכך פשוטה והגיונית. בשעות היום שהמערכת כאשר המערכת מייצרת ומזרימה חשמל לרשת החשמל עשויה להיות תקלה ברשת ו/או באזור מסויים וכפועל יוצא אנשי מקצוע יגיעו לטפל בתקלה. החחש הסביר גורס שאנשי המקצוע יחשבו כי אין פעילות חשמלית בלוחות החשמל באותו האזור זאת לאור הפסקת החשמל אך אלו עשויים לגלות (בצורה לא נעימה ומסוכנת מאוד!) כי המערכת הוסלארית ממשיכה להזרים חשמל לרשת הכללית.
כמובן! תכנון מערכת עושים עם מומחים. תפקידנו לבצע את התכנון לפי צרכי הלקוח.
חשוב לציין, הימענות מנראות מלאה של המערכת עשויה לגרום להקטנת ההספק המותקן שכן הבניה תיעשה בגובה נמוך מהחומות וגם במרחק מהחומות במטרה למנוע הצללה על הפאנלים ולכן לא יהיה ניצול מקסימאלי של שטח הגג.
ההכנסה מהמערכת הסולארית תלויה במספר גורמים. כאשר אנחנו ניגשים לחישוב ההכנסה נבחן בשלב הראשון את כמות הקוט"שים שהיא תייצר בשנה. נתון זה מתקבל לאחר שאנו יודעים את הספק המערכת המותקן (KWPׂׂׂ) לצד הכיוון שבנויים הפאנלים, המיקום הגיאוגרפי שבה מותקנת המערכת, הצללות קבועות וזווית בניית הפאנלים. לאחר ששיקללנו את הנתונים נדע כמה קוט"ש שנתי המערכת תייצר. לאחר מכן, נכפיל את הייצור השנתי בתעריף שאותו חברת החשמל משלמת. האסדרה הנוכחית נקראת "תעריף משוקלל" זאת אומרת התעריף נקבע לפי הספק הממירים של המערכת. במילים אחרות, חברת החשמל מבצעת ממוצע לפי מדרגות תעריפים שנקבעו באסדרה וכך ידוע מראש, גם יתקבל עבור כל קוט"ש ייצור.
ההכנסה מהמערכת הסולארית תלויה במספר גורמים. כאשר אנחנו ניגשים לחישוב ההכנסה נבחן בשלב הראשון את כמות הקוט"שים שהיא תייצר בשנה. נתון זה מתקבל לאחר שאנו יודעים את הספק המערכת המותקן (KWPׂׂׂ) לצד הכיוון שבנויים הפאנלים, המיקום הגיאוגרפי שבה מותקנת המערכת, הצללות קבועות וזווית בניית הפאנלים. לאחר ששיקללנו את הנתונים נדע כמה קוט"ש שנתי המערכת תייצר. לאחר מכן, נכפיל את הייצור השנתי בתעריף שאותו חברת החשמל משלמת. האסדרה הנוכחית נקראת "תעריף משוקלל" זאת אומרת התעריף נקבע לפי הספק הממירים של המערכת. במילים אחרות, חברת החשמל מבצעת ממוצע לפי מדרגות תעריפים שנקבעו באסדרה וכך ידוע מראש, גם יתקבל עבור כל קוט"ש ייצור.
נתחיל מהסוף עדיין לא ניתן לדעת. חברת החשמל מתחייבת לרכוש חשמל בתעריף מוסכם ל-25 שנים. לצערנו לא ניתן לדעת מה האפשרויות שינתנו על ידם לאחר פרק זמן זה. חשוב לציין המערכת עתידה לתפקד באופן טוב גם לאחר 25 שנים. אם נסתכל למשל על אחריות היצרן הפאנלים אמורים לייצר 87.5% מהפוטנציאל שלהם.
למרות האמור, יש מספר תרחישים שניתן לחשוב עליהם.
נציין שמה שכתוב בחלק זה הינו השערה ועד שלא יתקבל מידע רשמי לא ניתן יהיה לדעת.
התקנה נכונה על הגג לא אמורה לגרום לנזקים לגג! אף על פי כן, ייתכנו מקרים בהם טעות אנוש או מורכבות של גג כזה או אחר אשר עשויים לגרום לנזק קל. במקרה כזה יש חשיבות לבדוק את אחריות החברה להתקנת המערכת שכן באחריות זו החברה מתחייבת לשמור על איטומו של הגג.
הפוך! מערכת סולארית על גג מבנה עוזרת למנוע בלאי של הגג וכן, מצמצת התחממות של המבנה. בעצם, הפאנלים מהווים שכבה נוספת שקולטת את השמש הישירה ומונעת פגיעה בגג המבנה. מתחת לפאנלים קיים מרווח בינם לבין הגג ולכן נוצרות תעלות איוורור אשר לפי מחקרים מצמצמות את חימום המבנה ב-3% עד 5%.
נתחיל מהבסיס, אין קשר בין תעריף הייצור מהמערכת ותעריף הצריכה מחברת החשמל.
אחרי שאמרנו את זה נציין כי יש מקרים בהם יש קשר בין התעריפים. כאשר בוחרים בשיטת התחשבנות של מונה הזרמה כלומר, צריכת החשמל בשעות היום ומכירת עודפים לרשת החשמל בעצם אנחנו מושפעים ממחירי החשמל. ככל שמחיר החשמל יעלה וצריכת החשמל מהמערכת בשעות היום תעלה כך ייוצר חסכון גדול יותר לבעל/ת המבנה.
נהוג לומר שבמערכות ביתיות 25% מייצור המערכת הולך לצריכה עצמית כפועל יוצא ניתן להסיק שככל שנצרוך יותר מהמערכת כך הרווח לכל קוט"ש מיוצר יעלה.
ברמה הפרקטית ניתן לעשות זאת. ברמה הכלכלית נשמח לתת ייעוץ לפני קבלת ההחלטה.
צריך לקחת בחשבון שרכיב משמעותי בעלות המערכת הינו כוח העבודה. פירוק ואחסון המערכת ולאחר מכן הרכבתה יגרור עלויות לא נמוכות אך ייתכן שבמבחן התוצאה הדבר יהיה כדאי לבעל/ת המבנה.
חברת החשמל מאפשרת ביצוע החלפת צרכנים לפי אמות המידה. הצרכן החדש יוכל להמשיך את ההסדר באותם תנאים, ולפרק הזמן שנותר עד לתום ההסכם. מערכת סולארית על גג הנכס על פי כל מחקר משביחה את ערך הנכס שכן היא מייצרת הכנסה פאסיבית למבנה וכן, דואגת לשמירה על הסביבה.
במידה ויש לך דיירים במבנה עליו עתידה לקום מערכת סולארית יש לקחת בחשבון מספר נושאים. ראשית, עד סוף 2023 לא ניתן יהיה להפריד בין מונה הצריכה במנה לבין מונה הייצור של המערכת מבחינת שם הצרכן. לכן, חשבון החשמל צריך להיות רשום על שם בעל המבנה ולא על שם הדיירים.
שנית, במערכת ביתית בשיטת התחשבנות עם מונה הזרמה כלומר, מאפשרת צריכה עצמית ומכירת עודפים לרשת החשמל קיימת מורכבות שכן הדיירים יהנו מצריכת חלק מהחשמל המיוצר ללא יכולת מעקב על הצריכה ולכן ההתקזזות עשויה להיות מסובכת. לסוגיה זו ישנם פתרונות כמו התקנת מונה פנימי או מעבר למונה ייצור המאפשר מכירת כלל הייצור לרשת ללא צריכה עצמית. נשמח לייעץ ולהתאים את המערכת הנכונה ביותר עבורכם.
רכב חשמלי הוא רכב המונע על בסיס סוללות המאפשרות לו טווח נסיעה. במקום למלא דלק מחברים את הרכב לעמדת הטעינה אשר מזרימה חשמל לפי סוג העמדה וסוג הרכב. בממוצע הרכב יסע בין 300-450 קילומטר לאחר כל הטענה.
טווח טעינה ממוצע בטעינת AC ממצבר ריק למלא הינו 3-6 שעות בהתאם לסוג הרכב. הטעינה במטען ביתי מתבצעת בזרם AC שבה מגיע מתח מארון החשמל לעמדת הטעינה ללא המרה. קצב הטעינה נמוך יותר מטעינת DC המוגדרת כטעינה מהירה.
תשתית החשמל משפיע על עמדת הטעינה ולהפך. שקע חשמל חד פאזי יכול להטעין רכב בודד אך קצב הטעינה שלו יהיה נמוך משקע תלת פאזי. ככל שיותר רכבים מטענים על אותה תשתית חשמל ידרשו לבצע התאמות בגודל החיבור אל מול כמות הרכבים.
בבית פרטי בעל חניה בטאבו שבו החשמל מגיע מלוח החשמל של הדייר – אין צורך באישור אך יש מספר צעדים שעליכם לבצע. ראשית, הודיעו לועד הבית 15 ימים לפני תחילת העבודות. אנחנו ממליצים תמיד לעבוד בשיתוף פעולה כדי להימנע מהטרדות וכדי לקיים חיים משותפים טובים. במהלך התכנון עליכם לוודא כי עמדת הטעינה לא פוגעת בנראות של חזות בניין. ההתקנה כמובן חייבת להתבצע על ידי חשמלאי מוסמך בהתאם לחוק החשמל.
נכון להיום, החקיקה בישראל אינה מסדירה מאופן מוחלט את נושא הטענת הרכבים החשלמיים ולכן אנו נסמכים על החלטות, הוראות של חוק המקרקעין ופסיקות בתי משפט.
היום החקיקה בישראל מחלקת את קבלת האישורים להתקנת עמדת טעינה לרכב חשמלי לפי קטגוריות. נציין כי, שילוב רכבים חשמליים במבנים קיימים ו/או כאלו שלא הכינו תשתיות מראש גרמו למורכבות במספר סוגיות שעליהן צריך לתת את הדעת.
ראשית, במידה ומדובר בחניה פרטית בבניין משותף ועמדת הטעינה מחוברת לארון החשמל הפרטית שלכם אז אין קושי משפטי מיוחד, התקנת עמדת טעינה ברכוש משותף נחשבת שימוש סביר. ייתכן ונציגות הועד תדרוש לבקש לראות ביטוח צד ג'.
במצב בו החניה הינה רכוש משותף כלומר, החניה איננה רשומה על שמכם בטאבו אתם תדרשו לקבל אישור מוועד הבית כדי לבצע את ההתאמות הנדרשות.
במצב המתואר ועד הבית נדרש להקים עמדת טעינה משותפת לדיירי הבניין ובהסכמה. בשלב זה אנו ממליצים לבצע סקר היתכנות ובניית תכנית אסטרטגית עבור כלל דיירי הבניין בהסתכלות ארוכת שנים. בגיבוש התכנית תוכלו להבין איזה תשתית חשמל נדרשת? כמה רכבים חשמליים עתידיים לעשות שימוש בעמדות המשותפות? כיצד מתקזזים ומבצעים גבייה כספית? איך ניתן לבנות מערכת לניהול עומסים? כיצד ניתן לדאוג לשילוב רכבים חשמליים בעתיד? אסתטיקה ועלויות הפרויקט.
אפשרות נוספת היא קבלת אישור מועד הבית להתחברות למונה של ועד הבית וביצוע התקזזות מולם.
אנו לא ממליצים על אפשרות זו מפני שהיא נקודתית ותמנע בעתיד אפשרות שילוב של רכבים נוספים לאור עומס בתשתית החשמל.
נתחיל מהשורה התחתונה: עמדת טעינה לא מהווה סכנה. ראשית, נבדיל בין סוגי קרינה שונים על בסיס אורכי גלים. בחלוקה גסה מתייחסים לגלים בספקטרום האלקטרומגנטי בתדרים נמוכים כקרינה בלתי מייננת ולגלים בתדרים גבוהים כקרינה מייננת.
עמדת הטעינה בדומה לכל מוצר חשמלי פולטת קרינה בלתי מייננת. ישנם מחקרים רבים בתחום, אך התפיסה הכללית גורסת כי איננה מסוכנת במידה ואנו לא נמצאים בצמידות ובחשיפה ממושכת.
נכון להשתמש במונח אחר לתיאור ההבדלים והוא TYPE שמגדיר את שיטות הטעינה.
החלוקה הינה: טעינה איטית, טעינה מהירה וטעינת מואצת.
הבדל בין טעינה איטית לטעינה מהירה היא בשעות הטעינה שמוערך כ-4\5 שעות נוספות. הסיבה להבדלים ביניהם נובעת מהספק החשמלי של עמדת הטעינה וסוג הכבל שבו משתמשים לטעינת הרכב.
טעינה איטית תתבצע בהספק של כ-3.5KW לעומת טעינה בהספק הנע בין כ-7KW ל-22KW.
העמדות המתוארות בפסקה זו יקראו גם עמדות AC.
מן העבר השני, ישנן סוג אחר של עמדות הנקראות DC והן מצליחות להטעין את הרכב בזמן של כשעה.
עמדות אלה יקרות להתקנה ודורשת הספק עבודה גבוהה מ-50KW. בדרך תמצאו את עמדת ה-DC בחניונים, תחנות דלק, מרכזים מחריים וכו'.
התשובה היא כן ונוסיף כי מומלץ מאוד לבטח אותה כמו כל רכוש אחר שלכם. מומלץ לרכוש כיסוי ייעודי שנועד לכסות נזקים לצד שלישי וכן, לבטח את העמדה בפוליסה הכוללת נזקים כגון שריפה, פריצה וגניבה. נציין כי עמדת הטעינה איננה נכללת בדר"כ בביטוח הרכב ויש לשים לב לנושא.
ישנן עמדות טעינה ייעודיות לכך, בדרך כלל נמצא אותן בחניונים ציבוריים או בעסקים.
כדי שניתן יהיה להטעין מספר רכבים תחת אותה עמדה יש צורך לוודא את תשתית החשמל וכי יש מערכת לניהול עומסים.
ניתן להטעין את הרכב באמצעות כבל חשמל רגיל המתחבר לשקע הביתי, זהו כבל ייעודי המאפשר את החיבור לשקע החשמל. בשימוש במצב זה, נעשה שימוש במטען נייד מיוחד שבדר"כ מגיע עם הרכב.
נזכיר כי טעינה הרכב בשקע רגיל היא טעינה איטית מאוד והיא לא טובה תוכנית עבודה לשימוש קבוע.
בספטמבר 2022 השיק משרד האנרגיה והתשתיות מאגר מידע על עמדות הטעינה לרכבים חשמליים עבור ציבור נהגי ונהגות הרכב החשמלי בישראל.
מוזמנים להיכנס ללינק: https://cellocharge.com/
אוגרים אנרגיה שזמינה בזמן מסוים על מנת שנוכל לעשות בה שימוש בזמן אחר ולפי צרכינו. אגירת אנרגיה היא פעולה שבני האדם עושים במאות שנים האחרונים בדרכים שונות.
כבר שנים מדובר על הקשר המחייב בין ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות לאגירת אנרגיה. במקרים רבים, האנרגיה המיוצרת איננה מתכתבת עם שעות הביקוש לחשמל ולכן נוצר צורך לאגור את החשמל ולעשות בו שימוש לפי הצרכים של רשת החשמל ו/או האדם הפרטי.
כדי לאגור אנרגיה נעשה שימוש במצברים לפי ההספק הנדרש לנו. בנוסף צריך בקר טעינה שיידע להזרים את האנרגיה אל המצברים. נהוג להשתמש בממיר סולארי היברידי שיודע לנהל החלוקה בין טעינה ופריקה של המצברים, צריכת החשמל והזרמה לרשת לפי הגדרות מותאמות מראש.
התשובה היא כן! המערכת האגירה מחוברת לארון החשמל שלכם במפסק לפני החיבור שלכם עם חברת החשמל. כדי לעשות כך, יש צורך להגדיר מראש מהם המכשירים שאותם נרצה לגבות בעת הפסקת חשמל ולאחר מכן נדרש לבצע חיווט מחדש בארון החשמל כך שאת אספקת החשמל הם יקבלו ממערכת הגיבוי בעת הצורך.
אגירת אנרגיה היא פונקציה של כמות סוללות והגדרה של כמות האגירה. באגירת אנרגיה אנחנו מדברים בקוט"שים שהם יחידת המדידה לצריכת חשמל לפי הספק וזמן ביחד. למשל, תנור שמוגדר שצורך 1000 וואט, יצרוך במשך שעת עבודה כ- 1 קוט"ש(אלף וואט שעה). לכן השאלה כמה קוט"שים אגורים ואיזה מכשירים מפעילים ולכמה זמן.
ההבדל מתייחס לאופן שבו מחוברת המערכת הסולארית למערכת האגירה. כלומר, האם הסוללות נטענות ישירות מהפאנלים "צימוד DC" או לאחר המרת החשמל לחשמל בזרם חילופין "צימוד AC".
