חברת החשמל משלמת ליצרני חשמל סולארי על בסיס קריאת מונה שהיא מבצעת בין מועדים מוגדרים מראש ממש כמו שהיא קוראת את מונה הצריכה שלכם בשגרה. במידה ואתם אנשים פרטיים וביצעתם הגדרה של הוראת קבע מולם יבוצע תשלום אוטומטי לחשבון הבנק שאת פרטיו סיפקתם במהלך התהליך. במידה ואתם מוגדרים כיישות משפטית אחרת כמו חברה בע"מ או עוסק מורשה, חברת החשמל תשלח לכם לאחר קריאת המונה "המלצת חשבון" ולאחר מכן, תדרשו להוציא חשבונית עבור הסכום לתשלום בתוכנה שנקראת ניפנדו.

נתחיל מהשורה התחתונה: מערכת סולארית לא מהווה סכנה. תחילה, נבדיל בין סוגי קרינה שונים על בסיס אורכי גלים. בחלוקה גסה מתייחסים לגלים בספקטרום האלקטרומגנטי בתדרים נמוכים כקרינה בלתי מייננת ולגלים בתדרים גבוהים כקרינה מייננת. 

נחלק את המערכת הסולארית לפי רכיביה כדי להבין יותר: 

• פאנלים סולארים – אשר קולטים את אנרגיית השמש אינם פולטים קרינה למעט קרינת אור המוחזרת מהם וקרינת אינפרא-אדום הנוצרת מהתחממות בדומה לכל אובייקט שמתחמם. 

• ממיר המתח – פולט רמה מסוימת של קרינה בתחום התדרים הנמוכים בדומה לארונות חשמל או מוצרי חשמל שונים הנמצאים בסביבתנו ביום יום. במידה והמערכת נבנית בתכנון נכון על פי המלצות המשרד להגנת הסביבה, חברת החשמל וחברת הממירים מובטח כי הממיר לא יגרום לחשיפה לקרינה. ממירי המתח מהדור החדש פולטים מעט מאוד קרינה ולכן שמירת מרחק סביר העולה על 0.5 מטר אמור להפיג את חששותיכם. למען ההשוואה המיקרוגל או המזגן שלכם עשויים לפלוט יותר. 

ראייה להתפתחות התחום בנושא הקרינה – בחודש יולי 2022 יצא צו של המשרד להגנת הסביבה (צו הקרינה הבלתי מייננת) אשר מגדיר כי "מיתקן פוטו-וולטאי שהספקו המותקן הוא עד 1 מגה-וואט, כאשר רכיב המערכת ההופך זרם ישר לזרם חילופין מרוחק לפחות 0.5 מטר ממקום שבו שוהים בני אדם דרך קבע" אינו נדרש היתר קרינה. כנ"ל הדבר למתקני אגירה עד 10 קילוואט.

בישראל נהוג להסתכל על טווח של 25 שנים בתכנון ההשקעה. יש לכך מספר סיבות למשל החוזה מול חברת החשמל הינו ל-25 שנים וגם מרבית רכיבי המערכת מגיעים עם תוקף אחריות למשך זמן ממושך. 

• לוחות סולארים מגיעים עם אחריות יצרן על מרכב הפאנל ל-12 שנים. בנוסף, היצרנים מתחייבים ל-25 שנות אחריות על תפוקת המערכת. כלומר, היצרנים מתחייבים שתפוקת הפאנלים לא תרד ביותר מחצי אחוז בשנה. 
• ממיר המתח של מרבית החברות השונות מגיעים עם 10 שנות אחריות ואילו ממיר המתח של סולאראדג' מגיע בצורה אוטומטית עם 12 שנות אחריות. ניתן להרחיב את האחריות בעלות שולית למשך זמן רב יותר. 

לאור טווחי האחריות שהוצגו ניתן להבין כי המערכות נחשבות אמינות ובעלות אורח חיים ארוך מעבר להחזר ההשקעה.

חד משמעית כן! המערכת מייצרת חשמל גם בחורף. תנאי קרינת השמש בישראל טובים למדי, אומנם התפוקה של כל פנל סולארי בחורף תהיה נמוכה בכ-30-50% מהתפוקה בקיץ. חשוב להבין כי אנו מתכננים את המודל העסקי לפי הסתכלות שנתית ולא חודשית. למרחיקי לכת ההבדלים העיקריים בין חודשי החורף לקיץ הם זווית מיקום השמש (יש הבדלים של כ-60 מעלות), כמות שעות אור יומית ותנאי מזג אוויר המאפשרים פגיעה של קרני אור בפאנלים הסולארים.

יש מספר אפשרויות למימון מערכת סולארית. 

נתחיל בכך שהבנקים אוהבים לתת מימון עבור השקעה סולארית. הם רואים בהשקעה זו יציבות וביטחון ביכולת הלקוח להחזר המימון.

כמובן, התנאים עשויים להשתנות בין לווה ללווה אך באופן כללי ניתן לומר שתנאי המימון אמורים להיות אטרקטיביים. 

אפשרות נוספת – אתם תביאו את הגג ואנחנו נביא את כל השאר! יש לך גג הגדול מ-300 מ"ר? אנחנו נממן, נתכנן, נתקין ונתחזק את המערכת ואת/ה? תמשיכו בשגרת החיים ותקבלו כ-70% מהרווחים!

בשנת 2016 חוקק החוק לעידוד השקעה באנרגיה מתחדשת. החוק קובע שאם את/ה אדם פרטי תקבל פטור ממס הכנסה עד ל-24,000 ש"ח בשנה ואם תחצה את הסכום תשלם 10% מהשקל הראשון עד תקרת הסכום כ-100,000 ש"ח בשנה. 

במידה ואדם בונה על ביתו הפרטי אך הוא רשום כעוסק מורשה, התהליך מחייב בדיווח ע"י הגשת חשבוניות. עם זאת, בדו"ח השנתי הכנסות אלה הולכות לסעיפים מיוחדים שאינם חייבים במס (כמו שכר דירה). במצב זה, תקבל מע"מ על הסכום.

במצב בו אדם רשום כעוסק פטור, הוא יקבל את אותן הטבות כפי שתואר לעיל אך חשוב לשים לב! במידה והכנסות המערכת יעלו על תקרת ההכנסה לעוסק פטור הוא עשוי להפוך לעוסק מורשה ואנו ממליצים לתת את הדעת על כך.

במידה ואתה מקים מערכת על העסק, את\ה תרשמו את ההכנסות מהמערכת כמו כל הכנסה. במצב זה, תוכלו להזדכות על המע"מ, תוכלו לרשום אותה כהוצאה מוכרת וגם תקבלו פחת מואץ בשיעור של 25% בשנה.

למרות מה שרשמנו עבורכם פה, איננו יועצי מס ולכן ממליצים לכם לבדוק את הדברים מול רו"ח.

ההתקנה הפיזית על הגג לוקחת ימים בודדים עד חודש (תלוי בגודל הגג) התהליך כולו אורך מעט יותר מ-6 חודשים, התהליך אינו דומה בין פרויקט לפרויקט זאת לאור העבודה מול סניפי חברת חשמל שונים ו/או עבודה בלוחות זמנים שונים בתחנות הבירוקרטיות לאורך התהליך לרבות רישום לאסדרה, פתיחת הזמנה בחח"י, קבלת אישור כניסה למכסה, רישוי והאישורים הדרושים מול חברת החשמל ודיווחים למשרד האנרגיה והוועדה המקומית (מסמכי סנכרון).

חשוב להזכיר! אנחנו דואגים לכל הביורוקרטיה מא' ועד ת'.

טופס 4 מהווה את אחד האישורים הסופיים בתהליך בנייה של מבנה חדש בסוף תהליך הבניה, בעל/ת היתר הבנייה מגיש בקשה לקבלת טופס 4 מהרשות המקומית על מנת לחברו לתשתיות כמו מים, חשמל וטלפון. על מנת לקבל מהועדה המקומית בעל/ת ההיתר יצטרך להגיש מסמכים שונים בהתאם לחוק לקבל היתר האכלוס למשל: בדיקת התאמה בין ההיתר לבניה בפועל, אישור מהנדס לעמידה בעומסים, אישור בדיקת תקינות הבטון בשלד המבנה ועוד מסמכים שונים.